עמוד הבית  
משרד עורכי דין arrow לשכות פרטיות-משרד התמ"ת arrow "אגרוף הברזל" של משרד התמ"ת - ניתן להתמודד!
משרד עורכי דין הרניק-גלעדי - דרך מנחם בגין 65, בית אשרא, ת.ד. 51240, תל אביב 67138 - טלפון: 5618891 - 03
   
משפט פלילי
פלילי
-
משפט מסחרי - מקרקעין
משפט מסחרי
מקרקעין
-
משפט מנהלי ובג"צים
רשויות מקומיות
בג"ץ ומשפט מנהלי
לשכות פרטיות-משרד התמ"ת
-
-
רוצים לקבל חדשות ועידכונים בנושאים משפטיים ? מלאו את הפרטים הבאים:
עדכונים וחדשות



 
"אגרוף הברזל" של משרד התמ"ת - ניתן להתמודד! הדפס
לאחרונה אנו עדים לפעילות אינטנסיבית ביותר של משרד התמ"ת שבאה להסדיר את תחום הבאת עובדים זרים לישראל למטרות סיעוד. תחומי החקלאות והבנייה מושפעים אף הם באופן ניכר מפעילות זו.

חוק שירות התעסוקה מסדיר את הנושא וקובע כי "לשכות פרטיות" הן הגופים שיוכלו לשמש כתאגידי תיווך להבאת עובדים זרים ארצה.

הלשכות הפרטיות חותמות על כתבי התחייבות המחייבים אותן להגשים את מדיניות ממשלת ישראל בנוגע לויסות העובדים הזרים בתחומי המדינה.

כך למשל, קובעת מדיניות זו כי יש להעדיף השמה של עובד זר המצוי כבר בתחומי מדינת ישראל על פני הבאת עובד זר מחו"ל.

כמו כן , קיימים בחוק מגבלות לגובה השכר אותו ניתן לגבות מעובד זר בגין התיווך ו/או מהמעסיק עצמו. דגש מושם גם בנושא התיווך עצמו שחייב להיעשות על ידי מי שקיבל היתר לכך.

משרד התמ"ת הוא הגוף המפקח על הנושא באמצעות יחידת סמך הניזונה מדיווחים שוטפים של הלשכות הפרטיות. למשרד התמ"ת גוף חקירה ומודיעין הפועל על מנת לאתר את מי שאינו מקיים את המדיניות האמורה וסוטה מתנאי הרשיון שניתן לו ומהוראות החוק. מי שניתפס בקלקלתו צפוי להליך שימוע מנהלי מהיר בתמ"ת שבסופו עלול להישלל רשיונו.

לשכה פרטית שכנגדה מתנהל הליך פלילי (לרוב ע"י מנהלת ההגירה) , ישלל רשיונה עם הגשת כתב אישום כמעט באופן אוטומטי לאחר שימוע במשרד התמ"ת.

כאמור , לאחרונה אנו עדים למספר אדיר של חקירות, שלילת רשיונות ו/או התלייתם, כמו גם רגולציה חדשה ו"קשוחה" בתחום זה. גישה זו יכולה להיות בעייתית במיוחד לאור חוסר הפרדת הרשויות הקיים במשרד התמ"ת שהרי הרשות החוקרת הנה גם הרשות השופטת והמבצעת וגם הרשות המחוקקת (בכל הנוגע לכללים ותנאים שאינם קבועים בחוק או בתקנות). במסגרת פעילות זו של "אגרוף ברזל" שאימץ משרד התמ"ת, מבלי להיכנס לויכוח אם נכונה היא אם לאו, אנו עדים לעיתים גם לפגיעה מעבר לנדרש בלשכות פרטיות ו/או בהליכים המהווים סטייה מנורמות מנהליות ראויות.

גישת "אגרוף הברזל" משרה תחושה קשה בקרב העוסקים בתחום שממילא מתמודדים בחיי היומיום עם קשיים שאינם מבוטלים הנובעים מהעיסוק הבעייתי עם עובדים זרים ועם המעסיקים עצמם שלרוב הנם אנשים קשישים ונזקקים. גם הקושי בהצלחה בשימועים הנערכים במשרד התמ"ת אינה תורמת להקלה בתחושה זו.

עם זאת , קיימת חשיבות לנהל מאבק במסגרת הליך השימוע וערעור בעת הצורך לבית הדין הארצי לעבודה על מנת לרסן את פעילות משרד התמ"ת המתאפיינת לעיתים באסרטיביות יתר.

כך למשל , בפרשה בה הוגש כתב אישום (במסגרת הליך פלילי) כנגד לשכה פרטית בגין עבירות של קבלת דבר במירמה ותיווך והעסקה שלא כדין , העיר בית הדין הארצי לעבודה לנציגי משרד התמ"ת כי אין זה ראוי, בלשון המעטה, שנציג המשרד ישתתף בשימוע שעושה הפרקליטות ללשכה פרטית בתחום הפלילי ואחר כך יקיים שימוע בתחום המינהלי של שלילת רשיון לאותה לשכה. לאמירה זו חשיבות רבה שכן היא באה לנתק את השימוע המנהלי לשלילת רשיון (שמתבצע במשרד התמ"ת) מן השימוע הפלילי להגשת כתב אישום (שמתבצע בפרקליטות או במנהלת ההגירה) ובכך למנוע מעבר של מידע, אמירות וחומר ראיות הנאמרים במסגרת הפלילית לצורכי משא ומתן למשרד התמ"ת. חומר זה אינו תמיד רלוונטי ועלול להשפיע שלא כדין על ההליך של שלילת הרשיון גם אם לא נכלל בסופו של דבר בכתב האישום.

בפרשה אחרת קבע בית הדין כי רף הראיות בו מסתפק משרד התמ"ת על מנת לקבוע באם בוצעה הפרת חוק בגין תיווך בלתי חוקי אינו מספיק. בית הדין קבע כי למרות הרף הראייתי הנמוך יחסית הנדרש בהליך המנהלי הרי שלא די בטענות בעלמא או בחשדות בלתי מבוססות גם אם קיימות ראיות למקרה כזה או אחר. באותה פרשה ביטל בית הדין את עילת התיווך הבילתי חוקי כעילה שתביא לשלילת רשיון החברה בשל רף ראייתי נמוך מידי.

לקביעה זו חשיבות עליונה שכן משרד התמ"ת אינו יוכל להסתפק בחקירות שטחיות ועליו להתאמץ יותר בהבאת ראיות משמעותיות יותר מבעבר. לעניין זה תתכן משמעות של הקצאת משאבים מוגברת כמו כוח אדם נוסף , תקציב נוסף וכיוצא באלה.

בשלל פרשות שונות נקבעו הלכות בבית הדין הארצי לעבודה שביטלו את החלטות משרד התמ"ת ו/או ביקרו אותן בשל פרשנות רחבה מידי של הוראות החוק. כך נקבע למשל כי שלילת רשיונה של לשכה פרטית אינה מהווה שלילת יכולתו של עובד בכיר בה לעסוק בתחום באופן עצמאי וכיוצ"ב.

השקעת משאבים ולקיחת ייצוג עורך דין בשלב השימוע שנערך ללשכה פרטית במשרד התמ"ת היא ממולצת. משרד התמ"ת אינו שש להגיע לבית הדין הארצי לעבודה כאשר המדובר במקרים גבוליים או בעייתיים מבחינה ראייתית. מאבק בלתי מתפשר בשלב השימוע במשרד התמ"ת יכול להביא להצלחות מפתיעות או לפחות לאמירות והסברים של משרד התמ"ת שיועלו על הכתב וישמשו כבסיס לערעור בבית הדין הארצי לעבודה.

בפרשה אחרת נטען כנגד לשכה פרטית העוסקת בתיווך למטרות סיעוד כי היא מבצעת ביקורי בית אצל מעסיקים לאחר הזמנת עובדים זרים מחו"ל ובכך מפרה את תנאי הרשיון. בשימוע שנערך במשרד התמ"ת טענה הלשכה לפגמים טכניים העולים כדי אי סדרים בלתי מכוונים ולא להפרה מתוכננת. לאחר מספר שימועים שעברה הלשכה החליט משרד התמ"ת להתלות את רשיונה של הלשכה הפרטית למשך ארבעה חדשים בלבד. לאחר תקופה זו חזרה הלישכה הפרטית לעבוד.

סיכומו של דבר , על אף החזית הקשוחה שמציג משרד התמ"ת עדיין מתחייב בו שיקול דעת מנהלי ומשפטי שיש לדעת לנצלו בשלב השימוע. אי הצלחה בשימוע אך מאבק בלתי מתפשר בו יכול להכין את הקרקע לערעור יעיל יותר בבית הדין הארצי לעבודה שאט אט הולך ויוצר איזונים ובלמים בעבודת משרד התמ"ת.

ככלל, לשכה העומדת בפני הליך שלילה מנהלי או הליך פלילי אינה צריכה לומר נואש ולקבל את הגזירה ללא מאבק משפטי ראוי.
 
 
   
     בנייה ע"י פליקס גרימברג | מתוחזק ע"י ג'ומלה | © כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין הרניק - גלעדי Back Top