"אל תהיה צודק - תהיה חכם"

מאת עו"ד רותם גלעדי

כמה פעמים שמעתם או קראתם את המשפט שבכותרת: "אל תהיה צודק - תהיה חכם"? אני מניח שיותר מפעמיים או שלוש. ובכן, לא מזמן, קבלתי טלפון מחבר למקצוע (שייקרא להלן "עו"ד דורון"), שאמר לי בקול נרגש: "צדקת. זה עבד. קיבלנו את הכסף, בלי לנצח בתיק בבית המשפט. להבא אני אאמץ את המוטו: אל תהיה צודק – תהיה חכם.".

ומעשה שהיה כך היה: לפני כשנתיים פנה אליי אותו עו"ד דורון, על מנת להתייעץ איתי בנוגע לתביעת פינוי בה ייצג אדם מבוגר וקשה יום, שנתבע על ידי עירייה לפינוי קיוסק. סיפור הרקע לתביעת הפינוי הוא שלפני למעלה מ- 20 שנה, עבר אותו אדם, שהיה עובד עירייה, תאונת דרכים שגרמה לפגיעה קשה ביכולתו לעבוד. כחלק מהליך שיקומו הקצתה לו העירייה שטח של כמה מטרים בודדים, על מנת שיוכל להקים עליה קיוסק ולפרנס את משפחתו בכבוד. כך הפעיל אותו אדם את הקיוסק במשך כל השנים הללו ללא כל הפרעה. והנה, לפני כשנתיים, הופתע לקבל הודעה שעליו לפנות השטח לאלתר, הודעה שבעקבותיה קיבל גם תביעת פינוי שהוגשה כנגדו בבית משפט השלום.

כשניסה אותו אדם להבין מהעירייה על מה מדובר, והאם יקבל קרקע חלופית בתמורה לפינוי, על מנת שיוכל להמשיך לעבוד לפרנסתו, נענה כי הקרקע הופקעה לטובת הקמת מבנה ציבורי, וכי בעבור הפינוי לא יקבל דבר.

לפיכך, בצר לו, פנה אותו אדם לעו"ד דורון לצורך ייצוגו בתביעת הפינוי. כאמור, עו"ד דורון התקשר אליי להתייעץ: "נראה לי מוזר" הוא אמר, "התביעה הוגשה כתביעת פינוי בבית משפט השלום בטענה כי העירייה היא הבעלים של הקרקע, אך מבדיקת נסח הטאבו של המקרקעין עולה, שהמקרקעין היו בבעלות מדינת ישראל ורק מכוח הפקעת הקרקע על ידי העירייה, השטח עבר לבעלותה. אני לא מבין, הרי תביעה כזו מקומה להתדיין בבית המשפט המחוזי, ואם אגיש בקשה למחיקה על הסף התביעה תימחק, לא?". "נכון", השבתי לו, "פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, מכוחה הופקעה הקרקע, קובעת במפורש כי הערכאה המשפטית שתדון במקרה שכזה בו העירייה תובעת אדם שמסרב להעביר לחזקתה קרקע שהופקעה, היא בית המשפט המחוזי אשר בתחום שיפוטו נמצאת הקרקע הנדונה, ולא בית משפט השלום". "לכן", המשכתי, "אם תגיש בקשה למחיקה על הסף, בקשתך תתקבל, אבל, למה לך למהר?". "מה זאת אומרת?" השיב לי עו"ד דורון, "הרי ניצחוני בתיק מובטח והתביעה תימחק". "זה נכון", עניתי, "אבל השאלה שעליך להשיב עליה בטרם תפעל היא מה אתה רוצה להשיג עבור הלקוח שלך? הרי ניצחון בתביעה בדרך הזו כנראה לא יפתור את הבעיה שלו, כי אני מניח שתוך מספר שבועות הוא יקבל תביעת פינוי חדשה, והפעם בבית המשפט המחוזי – ומה אז?"

"אז מה אתה מציע?" שאל אותי עו"ד דורון. השבתי לו, כי אני מציע שבשלב זה לא להגיש את הבקשה למחיקה על הסף, שאותה ניתן להגיש גם בהמשך ההליכים המשפטיים. "בינתיים", הסברתי, "הקיוסק של הלקוח שלך עומד לעירייה כמו עצם בגרון, ואני מניח שככל שיחלוף יותר זמן, כך היא תהיה יותר ויותר פתוחה וגמישה לנהל משא ומתן על פיצוי הולם תמורת הפינוי. אל תשכח שבמסגרת תביעת פינוי בבית המשפט המחוזי סיכויי הלקוח שלך לזכות קלושים. פסיקת בית המשפט העליון קובעת, כי בתביעת פינוי של עסק המוגשת מכוח פקודת הקרקעות, צו הפינוי לא מותנה בדבר, למעט 4 תנאים פרוצדורליים, ודרישת פיצוי בגין הפינוי לא תידון כלל במסגרת תביעת הפינוי אלא יש להגיש לצורך כך תביעה נפרדת.

כזכור לך, ללקוח שלך אין זכויות ממשיות בקרקע, והיא הוקצתה לו על ידי העירייה כמחווה של רצון טוב על מנת לעזור בשיקומו. אומנם, ניתן יהיה להעלות מספר טענות בנוגע לזכאותו לפיצוי, אבל גם יכול להיות מאוד שהוא לא יזכה בדבר בתביעה שכזו. לכן, אני מציע: אל תהיה צודק – תהיה חכם, תמשוך את ההליכים בבית משפט השלום ככל שניתן, ורק בעוד מספר חודשים תרמוז לעורך הדין של העירייה על הבעיה המשפטית שיש לו לזכות בתביעה בבית משפט השלום.".

ואכן, עו"ד דורון שמע בעצתי, והתחיל לנהל את ההליכים בבית משפט השלום, שלב אחר שלב. בינתיים, נודע לו כי העירייה מפסידה כספים רבים על כל יום שעובר בגין איחור במסירת הקרקע לקבלן לצורך התחלת הבנייה. לפתע, החל עו"ד דורון לקבל רמזים מעורך דינה של העירייה "שיש על מה לדבר", והתחילו לנהל עימו משא ומתן בנוגע לגובה הפיצויים אותם יקבל לקוחו.
אומנם בהתחלה דיברה העירייה על פרוטות, אולם, ככל שנקפו הימים, ומרגע שנרמז לעורך דינה על הטעות המשפטית "הקלה" שבהגשת התביעה בבית משפט השלום, החלו הסכומים לעלות עד שהוצע לעו"ד דורון סכום הולם בעבור הפינוי, שהשביע את רצון מרשו.

סיפור זה רק ממחיש, עד כמה ניתן לנצל לפעמים מצבים מסויימים לטובתך, גם אם מבחינה משפטית ידך כביכול על התחתונה, ומעבר לכך, עד כמה חשוב לחשוב פעמיים לפני שמבצעים מהלכים כאלה או אחרים, גם אם במבט ראשון הם נראים ההגיוניים והצודקים ביותר. מרשו של עו"ד דורון אומנם פינה לבסוף את הקרקע עליה הפעיל את הקיוסק במשך שנים ארוכות,  אך הוא זכה לפיצוי הולם, שבנסיבות אחרות יכול להיות שלא היה מקבל כלל.