שלום ,

משרד עורכי דין הרניק-גלעדי , שמח לעדכנכם במידע משפטי שימושי מתחום המשפט הפלילי , אשר מנסיוננו שנצבר במשך השנים , נוגע לרבים מאזרחי המדינה.

בחרנו להביא בפניכם סוגיות המאפיינות את כלל הציבור במדינת ישראל ולאו דווקא ציבור המוגדר כ"עברייני".

הסוגיות הנן פרי הליכים משפטיים שניהל המשרד וכן ממידע שליקט הצוות המשפטי.

אנו מקווים כי תפיקו תועלת ממסמך זה.

הנכם מוזמנים לפנות בכל שאלה ו/או בקשה למשרדנו ונשמח להיות לכם לעזר.

בכבוד רב ,

צוות עורכי הדין.

תוכן העניינים:

• אי הרשעה בעבירת הסעת שוהה בלתי חוקי – גבולותיה התחתונים של ההרשעה בעבירות שב"ח (שוהה בלתי חוקי).

• אי הרשעה בעבירת מרמה וזיוף – גבולותיה התחתונים של ההרשעה בעבירות מירמה.

• זיכוי באישום הוצאת לשון הרע - ההבדל בין "מצוי" בניגוד אינטרסים לבין "פועל" ניגוד אינטרסים.

אי הרשעה בעבירת סיוע לנסיון כניסה שלא כדין לישראל של תושב שטחים - גבולותיה התחתונים של ההרשעה בעבירות שב"ח (שוהה בלתי חוקי).

1246/06 - בית משפט השלום בכפר סבא -

כנגד הנאשמת (30) הוגש כתב אישום בגין נסיון להסיע ברכב תושב זר השוהה שלא כדין בישראל. הנאשמת אספה את התושב הזר מחוץ לקו הירוק כאשר בהגיעה למחסום צהל"י הורידה אותו הנאשמת מרכבה והמשיכה למחסום על מנת לעבור אותו ולאסוף את התושב הזר לאחר שזה יעקוף את החיילים במחסום וימשיך עמה בנסיעה לתל אביב.

בית המשפט מקבל את טענת הנאשמת כי הכירה את התושב הזר היכרות עמוקה בהיותו ידיד המשפחה מימים ימימה. הנאשמת בטחה והאמינה בו כאח ובתמימותה הפעילה שיקול דעת מוטעה כאשר קיבלה את טענתו כי בידו כרטיס מגנטי המהווה אישור מעבר בתוקף. בנוסף , מתחשב בית המשפט בכך כי מדובר במקרה חד פעמי , וחריג לנאשמת , אשר אינו מאפיין את התנהגותה הנורמטיבית ואורח חייה אשר הנם ללא דופי. המדובר בנאשמת המייצגת את ישראל בכנסים שונים בחו"ל , שירתה בעברה במשרד הביטחון ובעלת הישגים אקדמיים נדירים וצפוי לה עתיד מזהיר.

בית המשפט מייחס חשיבות לנסיבות , בהם מדובר בעבירה ראשונה ויחידה , הסבירות להישנות העבירה קטנה ביותר , המדובר בהתנהגות מקרית להבדיל מדפוס פעולה כרוני , קיימת נטילת אחריות וחרטה כנה המגובה במעשים פוזיטיביים וקיומה של השפעה הרסנית על עתידה של הנאשמת במידה ותורשע. בנסיבות אלו עלולה הרשעה פלילית להיות תוצאה העולה על המידה הראוייה.

משכך , ובניגוד לעמדת התביעה , מחליט בית המשפט הנכבד , בצעד לא שכיח, שלא להרשיע את הנאשמת בדין ולהטיל עליה צו לשירות לתועלת הציבור.

אי הרשעה בעבירת מרמה וזיוף - גבולותיה התחתונים של ההרשעה בעבירות מירמה.

תפ 2324/06 - בית משפט השלום תל אביב - יפו -

כנגד הנאשם (37) הוגש כתב אישום על כך שבאמצעות אביו ואימו זייף תלושי שכר במקום העבודה של אביו כאילו היו על שם אימו. כל זאת על מנת להעלים ממעסיקו , שהנו בנק גדול ומוביל , את העובדה שהוא עובד בעבודה נוספת. תלושי השכר הוצגו לביטוח לאומי על ידי הוריו של הנאשם לצורך הוכחת גובה דמי אבטלה של האם.

ההגנה מצליחה לנתק את מעשיו של הנאשם מעבירת המירמה בשל העובדה כי הנאשם אכן ביצע את העבודות ולא היה שותף לפעולת ההונאה של ביטוח לאומי. בנוסף , מקבל בית המשפט את הטענה כי הנאשם היה החוליה החלשה בפרשה , כאשר הוא פעל באופן שגוי , עקב לחצים בהם היה נתון מצד הוריו בהם היה תלוי ועקב מחלתו הסופנית של האב.

בהתחשב בכך , ובהתחשב בעובדה שהנאשם עלול לאבד את מקום עבודתו ואת מקור פרנסתו , בהיותו פקיד בנק , מחליט בית המשפט הנכבד שלא להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו צו לשירות לתועלת הציבור.

זיכוי באישום הוצאת לשון הרע - ההבדל בין "מצוי" בניגוד אינטרסים לבין "פועל" בניגוד אינטרסים.

קפ 107/00 - בית משפט השלום בכפר סבא -

הנאשמות , האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים ודוברה דאז הואשמו בפרסום לשון הרע כנגד בעלי חוות מזור (הקובל) המגדלת קופים לצורך ניסויים (בחווה לא מבוצעים ניסויים). בין היתר נטען כי דוברת האגודה התראיינה למקומון בה צוטטה אומרת כי הקובל פועל בניגוד אינטרסים בהיותו גם ווטרינר מחוזי של רשות מקומית.

בית המשפט מבחין בין המונח "פועל" בניגוד אינטרסים לבין המונח "מצוי" בניגוד אינטרסים. בעוד השני יחשב כהבעת דעה לגיטימית עלול הראשון להחשב כקביעת עובדה העולה כדי לשון הרע לפיה: "הקובל לא רק מצוי בניגוד אינטרסים מובנה אלא גם מושפע מניגוד האינטרסים בפועלו בתפקידו הציבורי".

עם זאת , מקבל בית המשפט את טענת ההגנה כי יש לבחון את הקשרם המלא של הדברים ומהם הוא למד כי הנאשמות לא ייחסו לקובל כל פעילות המושפעת מניגוד האינטרסים , אלא הימצאות בניגוד אינטרסים ערכי - מוסרי בלבד ועל כך מחיל בית המשפט בנסיבות הקיימות את הגנת "בתום לב דברתי".

הנאשמות זוכו , באופן מלא , מכלל העבירות שיוחסו להן.