עמוד הבית  
משרד עורכי דין arrow מאמרים arrow פנינת הפרקליט arrow מתי לפנות לעורך דין בהליך הפלילי?
משרד עורכי דין הרניק-גלעדי - דרך מנחם בגין 65, בית אשרא, ת.ד. 51240, תל אביב 67138 - טלפון: 5618891 - 03
   
משפט פלילי
פלילי
-
משפט מסחרי - מקרקעין
משפט מסחרי
מקרקעין
-
משפט מנהלי ובג"צים
רשויות מקומיות
בג"ץ ומשפט מנהלי
לשכות פרטיות-משרד התמ"ת
-
-
רוצים לקבל חדשות ועידכונים בנושאים משפטיים ? מלאו את הפרטים הבאים:
עדכונים וחדשות



 
מתי לפנות לעורך דין בהליך הפלילי? הדפס

מאת עו"ד רוני הרניק

 אין ספק כי "שעתם היפה" של סניגורים ולקוחותיהם בהליך הפלילי היא ניצחון מוחץ ומתוקשר בבית משפט שבסופו מושג זיכוי מוחלט. עם זאת , כדאי לדעת ולזכור כי במדינת ישראל אחוזי ההרשעה הנם מן הגבוהים שבמדינות המערביות בעולם. מרגע שהגישו רשויות התביעה כתב אישום לבית המשפט גדלים מאוד הסיכויים מבחינה סטאטיסטית כי ההליך הפלילי יגמר בהרשעתו של הנאשם - אם לאחר הליך הוכחות ארוך ואם באמצעות הסדר טעון שיושג בין התביעה וההגנה הטומן בחובו , ברוב המקרים ,  ענישה מופחתת בצד הרשעה פלילית.

כבר בשלב החקירה חשוף החשוד למעצר ורשויות החקירה והמשפט אינן מהססות להפעיל סמכותם זו כפי שראוי היה שיעשו. כך תארה כב' שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר את פני הדברים במאמר משנת 1998:

   "אולם נראה כי הגישה הכללית של מרבית השופטים בבית משפט זה , שהעדיפה כאמור את האינטרס הציבורי על פני חירות הפרט , חלחלה להחלטותיהם של בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר ובתגובת שרשרת אף השפיעה על פעולות המשטרה. כך , למשל , שיעור הנאשמים שנעצרו עד תום ההליכים הגיע לכדי 54% מכלל הנאשמים שנגדם הוגשו כתבי אישום. מצב דומה שרר אף בתחום המעצר לפני אישום. מחקרי שדה הראו כי שיעור השיחרור בערובה היה נמוך. בביץ משפט השלום בתל אביב שוחררו בערובה בשנת 1991 18.8% בלבד מכלל החשודים , וזאת למרות שהסתבר בדיעבד כי רק נגד פחות ממחצית מכלל העצורים הוגשו לבסוף כתבי אישום. ממצא זה , כשלעצמו , מראה כי השאלה אם אמנם היה יסוד סביר לחשד כי העצור עבר עבירה לא נבחנה כראוי".


אמנם השופטת דורנר התייחסה בדבריה למצב שהיה קיים טרם חקיקת חוקי היסוד (1992) אך מיד הוסיפה כי לאחר חקיקתם לא חל שינוי משמעותי בנתונים אלה הגם שהם נוגדים את רוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע כערך עליון את חירותו של אדם. נכון יהא לומר כי המצב אינו שונה באופן מהותי גם בימים אלה ממש.

פעמים רבות נדמה כי האזרח הישראלי מנותק מן המציאות הישראלית המתוארת. אנשים שכנגדם מתנהלות חקירות פליליות ,חמורות , מעדיפים לעיתים לדחות את הפגישה עם עורך הדין וזאת מסיבות שונות. לעיתים הסיבה עלולה להיות אמונה עיוורת בצידקתם , לעיתים המדובר ב"יהיה בסדר" הישראלי המפורסם או בטחון עצמי מופרז ולעיתים שיקול כלכלי גרידא. אלה נחשפים לסיכון עצום של מעצר מיידי והגשת כתב אישום אותו קשה יהיה למחוק בשלב מאוחר של התנהלות ההליכים בבית המשפט. מעצרם והגשת כתב אישום כנגדם נתפסת כהפתעה לא נעימה ושולחת את חשודים או נאשמים לחפש לעצמם עורך דין והכל בלחץ זמנים ומתוך מצוקה קשה.

מצב של חקירה הנו מצב של מצוקה קשה לנחקר יהא טיבו ונסיונו אשר יהא. לא אחת צפינו בתקשורת באנשים קשוחים ועתירי נסיון היוצאים מחדרי החקירות והמעצר ומוחים דמעה. זהו מצב בו הנחקר מתקשה לחשוב בצורה רציונאלית , הוא נתון לטקטיקות חקירה שונות ומשונות ומטבע הדברים הוא מבצע טעויות. טעויות אלה תבואנה לידי ביטוי בהבשלת החקירה לכדי כתב אישום או מעצר ותגדלנה את סיכויי התיק להסתיים בהרשעה.

בשלב זה , חשיבותו של עורך הדין הנה מכרעת. המדובר בגורם היחידי המשלב בתוכו מספר תכונות ההכרחיות להתמודד עם המצב הקשה בו נמצא הנחקר או הנאשם. המדובר בגורם אובייקטיבי המנותק רגשית מן המקרה , גורם מקצועי ובעל נסיון בתחום המחוייב לטובת לקוחו בראש ובראשונה וכן בגורם המכיר את "כללי המשחק" את הנפשות הפועלות , דרכי פעולתם ושפתם המיוחדת.
לא בכדי נקבע בחוק ובפסיקה כי על המשטרה לאפשר פגישה עם סניגור באופן מיידי למעט סייגים הקבועים בחוק והנם בגדר היוצא מן הכלל. חשיבות מעורבותו של עורך הדין כבר בשלבים הראשוניים של החקירה הוכרה כמסייעת ליישומו של הליך פלילי ראוי וצודק יותר.

לסניגור מגוון דרכי פעולה בשלב זה למרות שחומר החקירה חסוי בפניו והוא אינו נוכח בחקירת לקוחו. עליו לשמוע את גרסת לקוחו ולייעץ לו בצורה מקצועית ואובייקטיבית. הסניגור יכול להסב את תשומת לב החוקרים באם לדעתו התנהל הליך חקירתי לא ראוי ו/או הוחמץ פרט כזה או אחר במהלך החקירה. הסניגור יכול לעמוד על זכויותיו של לקוחו ואף לעתור לבג"צ היה ואלה לא נשמרות. אם סיום החקירה יכול הסניגור להציג את עמדות החשוד בפני רשויות התביעה בטרם הגשת כתב אישום (שימוע) על מנת לשכנע שלא להגיש כתב אישום. מהלכים אלה יש בכוחם להטות את התיק לטובת החשוד או הנאשם גם אם עמדות החשוד נדחות. כך לדוגמא שימוע יכול למתן את תוכנו של כתב אישום הגם שלא הצליח למנוע כתב אישום שכזה. מהלכים אלה יכולים ומשפיעים על אופי ההליך הפלילי כולו גם אם הגיע לבין כותלי בית המשפט.

נראה כי לא אחטא לאמת עם אומר שפעמים רבות , מושגים הניצחונות הגדולים ביותר לא "בשעתם היפה" של הסניגורים בבית המשפט אלא בעבודה שקטה מאחורי הקלעים אשר לרוב אינה מתוקשרת ומעטים הם היודעים עליה. עבודה זו חוסכת עינוי דין קשה מהאזרח ולעיתים הליך ארוך וקשה בבית המשפט. לכן היה וחלילה הנכם עומדים בפני תחילתו של הליך פלילי אל תהססו להביא עמכם ... עורך דין.    

 
< קודם   הבא >
 
   
     בנייה ע"י פליקס גרימברג | מתוחזק ע"י ג'ומלה | © כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין הרניק - גלעדי Back Top